ערעור על ירושה – מתי וכיצד אנחנו יכולים לעשות את זה
ההחלטה למי להעביר את הירושה שלנו, יכולה להיות מאוד קלה. אם אנחנו נשואים ויש לנו ילדים, אז מן הסתם נרצה להעביר הכל לבן או בת הזוג ולילדים שלנו. אנחנו נעשה את זה בצורה שווה, באופן שאף אחד לא ייפגע וכל אחד יכול להיות מרוצה.
הבעיה היא, שלא תמיד זה כך והרבה פעמים חלוקת ירושה בתוך המשפחה, ובוודאי מחוץ למשפחה, מובילה לעימותים פנימיים לא פשוטים, כאלה שיכולים להגיע בקלות אל בית המשפט מסיבה כזו או אחרת.
למשל, אם מחליטים לחלק את הירושה בין כל הילדים ואחד מהם מרגיש מקופח, אם מחליטים לחלק את הירושה ולא כולם מקבלים חלק אז מי שלא קיבל בוודאי ירצה חלק ממנה, יכול להיות גם מצב שכל הילדים קיבלו חלק מהירושה ואז מתברר שיש ילדים מחוץ לנישואים שרוצים גם הם חלק. מצב נוסף שיכול להוביל לבעיות, הוא אם מי שנפטר או נפטרה, נישאו בשנית, ואז הילדים מהקשר הראשון או השני, עלולים למצוא את עצמם מחוץ לירושה, שלא נדבר על זה שיש מצבים בהם מחליטים להוריש הכל לבן או בת הזוג האחרון והילדים לא מקבלים שום חלק בירושה.
כל מי שמרגיש שמגיע לו חלק בירושה ויש לו סיבה להאמין שאכן זה כך, יש לו טיעון משפטי אמיתי, הרי שהוא יכול להגיש ערעור על ירושה ואז בית המשפט יצטרך לדון בשאלה, האם באמת מגיע לו חלק בירושה כפי שהוא טוען. לפני שנסביר כיצד זה מתבצע בדיוק, חשוב לומר, שלכל אחד ואחת עומדים הזכות לערער על ירושה.
כיצד מגישים ערעור ומתי אפשר לעשות את זה
ברמת העיקרון, ברגע שאדם מסתלק מן העולם, אז עורך דינו או האדם שהופקד על מכתב הצוואה אמור לפתוח אותו (לרוב בסיום השלושים לפטירתו). מאותו רגע, אפשר להגיש צו לביצוע הירושה ואז יש שבועיים בהם ניתנת האפשרות לערער על הצו הזה.
הערעור מתבצע בפני בית משפט, אז צריך להוכיח מדוע בעצם מגישים את הערעור, מדוע אסור לקיים את הירושה כפי שהיא. כאמור, כל אחד ואחת יכולים להגיש ערעור ולטעון שמגיע להם חלק מהירושה. הטיעונים יכולים להיות, כאמור, שהם בני משפחה והם זכאים לחלק מהירושה, שהם ילדים לא מוכרים של בעל הירושה, אפשר גם להגיש ערעור בטענה שהצוואה נכתבה בלחץ שהופעל כלפיו ולא בשיקול דעת צלולה וכן אפשר לטעון, מאחר וכל השנים הם טיפלו בו, אז גם אם הם לא חלק מהמשפחה מגיע להם חלק מסוים בירושה.
בית המשפט יבחן את הנתונים ויחליט האם באמת מגיע להם. ברמת העיקרון, אפשר גם להגיע לפשרה לפני הערעור, בהנחה כמובן שבני המשפחה או מי שכן נכלל בצוואה, יהיה מוכן לכך.