בעת הקשה לאחר פטירתו של אדם קרוב ואהוב, המתאבלים על הנפטר או הנפטרת נאלצים להתמודד עם החלטות לא פשוטות הנוגעות למצב כמו סגנון הקבורה, סוג ועיצוב המצבה והכיתוב עליה. את המצבה מניחים על הקבר ביום ה-30 לפטירה או ביום השנה, אך חשוב לציין כי ההלכה היהודית אינה מחייבת אתכם לקבוע מצבה על הקבר, לכן זהו נוהג מקובל ולא הלכה, ויש לכם יד חופשית בנושאים כמו עיצוב המצבה וכיתוב עליה.

כדי להנציח את המנוח ולשקף את התחושות שלכם ואת חיי הנפטר – עליכם לקבל החלטה לא פשוטה לגבי הכיתוב על המצבה. יש שאלות והתלבטויות רבות העולות במהלך ההחלטה על הכיתוב, ויש להתייחס גם לכללים הנהוגים בבית העלמין, ולכיתוב המקובל ביהדות.

הנצחת המנוח בכמה שורות

בשעה הקשה ביותר עליכם להחליט מה לכתוב על המצבה שתוצב על קברו של הנפטר. הקרובים לנפטר מעוניינים להעניק כבוד אחרון למנוח ולהנציח אותו כראוי, לכן יש לבחור מצבות המשקפות בצורה הטובה ביותר את הכבוד וההערכה שרוחשים לנפטר ולהשאיר חותם המאפיין את הרגשות כלפיו, כאשר הכיתוב צריך לציין ולשקף גם את חייו של המנוח.

על המצבה ניתן להוסיף כיתוב סטנדרטי לפי הסדר המקובל, ואפשר להוסיף נגיעות אישיות לטקסט הסטנדרטי. רבים מוסיפים משפט המסמל את חייו של המנוח ואת הרגשות של המתאבלים כלפיו. למעשה, יש למתאבלים לוח חלק ומקום לכמה משפטים ומילים, זו הסיבה מדוע רבים מתקשים להחליט לגבי הכיתוב, וניתן לשאוב רעיונות מאתרים המתמחים בנושא.

רקע היסטורי לכיתוב על מצבות

לאחר המצאת הכתב החלו בני אדם להנציח קרובים באמצעות מצבה עם כיתוב עליה. תחילת המנהג היא בהיסטוריה העתיקה כאשר קברו מלכים ואנשים מהמעמד הגבוה, על מצבות מפוארות הוסיפו כיתוב, ועם השנים המנהג לחקיקת הכיתוב באבן פשט גם בקרב שאר המעמדות וכיום המנהג מקובל ברוב התרבויות והעמים.

כאמור, ההלכה היהודית אינה מחייבת התקנת מצבה וכיתוב, לכן יש יד חופשית בכתיבה, למעט הגבלה אחת מאחר וההלכה היהודית דורשת להימנע מכיתוב הכולל כזבים כדי שלא לפאר ולבזות את המתים.

מה מקובל לחקוק על המצבה?

הנוהג המקובל לכיתוב על מצבה, שורה אחר שורה, הוא כתיבת ראשי תיבות פ"נ (פה נקבר/ה), שם המנוח, תאריך לידה עברי, תאריך פטירה, שמות הורי הנפטר, ותחת הכיתוב הסטנדרטי מקובל להוסיף מספר מילים או משפט לתיאור המנוח וחותמים את הכיתוב באותיות ת.נ.צ.ב.ה (תהא נשמתו צרורה בצרור החיים).

אפשר להוסיף כינוי חיבה של המנוח, לבחור נסח מעט שונה המבוסס על פה טמון או כאן קבור אבינו האהוב וכדומה. ניתן להוסיף גם תיאור של סיבת המוות ולבחור בפסוק או משפט המתאימים לאישיות המנוח ומסמלים אותו, הפסוק יכול לתאר גם את הרגשות של הקרובים כלפי הנפטר.

דוגמאות לכיתובים מקובלים על מצבות

• הנה נתתי לך לב חכם ונבון (מלכים א', ג', י"ב).
• לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים (קהלת, ג', 1).
• ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם (משלי, ג', ד').
• והיה כעץ שתול על פלגי מים (תהילים, א', ג').
• יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה (משלי, ג' ט"ו).
• אשת חיל מי ימצא (משלי, ל"א, י').