כשהמצב הוא לא טוב או לא נעים, אנחנו יכולים בקלות למשוך את עצמנו אל המקום בו אנחנו נתכנס בתוך עצמנו, אל המקום בו אנחנו נעדיף לא לעשות שום דבר, המקום בו אנחנו מוותרים ולא נלחמים בשביל לשנות את המצב ומנסים לשפר אותו.

אך עולה השאלה כמה זה באמת אידיאלי, האם הם באמת זה ישתלם לנו? הרי בסופו של דבר, הכי קל לוותר, אך אנחנו לא נקבל מזה שום דבר. תמיד עדיף, בוודאי כשקשה, כשלא נעים, כשאנחנו לא באזור הנוחות שלנו, לוותר אך לא יצא לנו מזה שום דבר.

מי שהוכיח את זה היטב הוא סהר שפע, אשר גילה בשנות העשרים לחייו כאשר נסע לארצות הברית ועוד לניו יורק, שהדבר הנכון לעשות הוא לא לוותר, להיפך להילחם, שכן הוא היה מספיק חזק לא רק בשביל לא ליפול אלא להיפך, להשיג מזה יתרונות שונים אשר שינו את חייו והעניקו לו כלים אשר שימשו אותנו לאחר מכן בחיים המקצועיים.

מאנגלית ברמה הכי בסיסית ועד לספר ששינה את חייו

לא מדובר פה בסיפור גבורה יוצא דופן, אלא בעקשנות של אדם חכם שהבין שאם הוא רוצה להצליח הוא צריך להשקיע וללמוד, אפילו אם זה קשה. סהר שפע הגיע לניו יורק כשהאנגלית בפיו היא בסיסית מאוד.

במקום להתכנס בתוך עצמו, לא רק שהוא הגיע אל העיר הכי קשה והכי מאתגרת, אלא שהוא לקח ישב אצל חבר, צפה בשעות ארוכות של סדרת הטלוויזיה "סיינפלד", וכך הוא למד לדבר אנגלית.

אומנם לא מדובר באנגלית אקדמית, אנגלית שלומדים בבית הספר, אבל היא היתה מספיק טובה בשביל שייכנס לחנות ספרים בעיר, לקנות ספר שיווק מוצלח ופופולארי, לקרוא אותו ולהבין את הרעיון שעומד מאחוריו. רעיון זה שירת אותו בשלבים מאוחרים יותר בחייו המקצועיים, ודרך הספר הוא עודד גם אנשים שעבדו איתו כיצד לנהוג.

מה שנשאר לנו לעשות זה לחשוב, מה יקרה קורה אילו הוא לא היה מתעקש ונלחם, אלא היה מעדיף לוותר.